להתחיל להתרגל- "חג תשעה באב"

השנה חגגנו את ט' באב בשבת קודש עם בשר ויין, שמחה ושירים. כשלב מעבר, ציינו גם את י' אב בצום, ובעז"ה שנה הבאה שוב נחגוג את ט' באב כשלאחריו - י' אב כ"אסרו חג".

"זכור ושמור" - השבת מעל הכל!
למה?

השבת היא תכלית הבריאה. תכלית 6 ימי בראשית, תכלית 6 ימי המעשה, ו.. תכלית 6 אלפי שנות ה"עולם הזה"!

האלף השביעי זהו "עולם הבא". עולם מתוקן. יום שכולו ארוך וטוב. "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"...

כן.. אבל מה הקשר לט' באב? ובכלל, האלף השביעי זה עוד יותר מ200 שנה!?

בדיוק כאן מתגלים סודות שהגיע זמנם!

הסוד של כל הזמנים
חז"ל מוסרים לנו שהזמן של "עולם הזה" הוא 6000 שנה. "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים) - אומרים חז"ל: 'יומו של הקב"ה אלף שנים'. כל אלף בהיסטוריה מקביל ליום מימי בראשית.

עפ"י סוד הזמן, הסוד השמור בהיסטוריה, יש הקבלה מדויקת בין מאורעות ימי בראשית למאורעות האלפים. ימי בראשית, במובן זה, הם "תכנית המתאר" של ההיסטוריה.

למשל: ביום הרביעי נבראו המאורות - השמש, הירח והכוכבים, וכך באלף הרביעי האירו 2 בתי מקדש וגם התנוצץ בר כוכבא לכמה שנים..

האלף החמישי היה אלף של גלות, כפי שקראנו במגילת איכה: "נתנני שוממה כל היום דוה" - זהו האלף החמישי שמקביל ליום החמישי - יום של חיות לא כ"כ נעימות..

האלף הששי הוא האלף של הגאולה, כנגד היום שבו נברא האדם והוכנס לגן עדן. כך באלף הששי משתכללת האנושות כשבמרכזה חוזר עם ישראל לגן עדן היעודי.

"תוספת שבת"
שלמה המלך מסיים בשיר השירים: "האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו" הרמב"ן, מראשוני המקובלים, ידע את סוד הזמן וכותב ש"האלף" מרמז על האלף של הגאולה. עם תחילת האלף הששי, לפני מעל 700 שנה, עלה הרמב"ן בגפו לא"י והקים מנין בירושלים - מניין אשר לא פסק מאז.

כותב הרמב"ן עפ"י הפסוק בשיר השירים, שבתהליך הגאולה של האלף הששי חייבים להיות לפחות 200 שנה של תחיה. 200 שנים של תיקון החטא ע"י נטירת הפרי. תיקון החטא פירושו גם תיקון כל תוצאותיו, כולל תהליך "מות תמות" שהחל עם אכילת פרי עץ הדעת - "ביום אכלך ממנו מות תמות". הכוונה ב"מות תמות" היא שבאותו יום יופעל בך התהליך שתוצאותיו מוות. המוות הוא מחלה ואיננו האידיאל ומחלה זו מטופלת באחרית הימים לקראת האלף השביעי.

בשעות הצהרים של היום הששי הוכנסו אדם וחוה לגן עדן אך חטאו. באלף הששי מתוקן החטא ומתגלה שוב גן עדן בא"י, בגאולה השלמה, כבר באלף הששי, לפני השבת הקוסמית. בהתיחס לאלף השביעי כשבת הקוסמית - תכלית הבריאה וההיסטוריה של 6000 שנות "עולם הזה", אנו מבינים ש200 שנים אלו שלפני האלף השביעי, הם "תוספת שבת". האלף הששי, כמו היום הששי, הולך ומתקדם משעות הבוקר, וביתר שאת משעות הצהרים, שלב אחר שלב לקראת שבת מלכה, עד שלקראת סוף היום כבר אפשר ממש בפועל להכנס לקדושת השבת מבעוד יום, וכידוע - תוספת שבת זוהי מצוה.

אז יש עוד 30 שנה עד תוספת השבת הקוסמית ?!

העולם עולה שלב ב"ערב שבת"
בשנה זו, תשע"ב ("2012"), אנו נכנסים עפ"י סוד הזמן ל"חצות וחצי" של "צהרי" האלף הששי - זמן בין הערביים, הזמן המתחיל רשמית את "ערב שבת". זכריה הנביא מזכיר זמן זה במילים "לעת ערב יהיה אור" - זהו "ערב שבת" באלף הששי, ואת זמן זה אנו מכירים מעוד מקומות כמו מהגדה של פסח "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה" - זהו זמן שכבר אינו כ"עולם הזה" של הגלות אלא ימות המשיח שמכינים לעידן הבא. בדיוק כמו ששי בצהרים שזהו כבר לא יום שגרתי כמו ימי המעשה ואוירת השבת הולכת ועולה. וכמו ביום ששי, שוטפים רצפות ונשטפות גם ארצות.. סוגרים חנויות וכך גם נופלות כלכלות.. חוזרים הביתה ושבים מגלויות.

יותר נלחצים. או יותר נרגעים. יותר מבלים ונהנים. נחים ומרפים.

"בשובה ונחת תוושעון".

זמן הגאולה - מימד הנצח
תקופה זו מעלה שלב ב"אחרית הימים" - בימות המשיח והתחיה, לקראת התקיימות כל דברי הנביאים על אחרית הימים. לקראת "שמים חדשים וארץ חדשה" ועד "בילע המוות לנצח" כדברי ישעיה על אחרית הימים. אור השבת מתחיל להתנוצץ וההכנות עולות שלב. השלב הבא אולי מתחיל בחוסר סדר עולמי לכמה שנים עם סיום אירועי "גוג ומגוג", אך מביא איתו סדר עולמי בריא של ימות המשיח שתמיד חכינו להם.

זה כבר ממש כאן!

המפתח לזמן הגאולה הוא אוירת השבת. מעל הזמנים והלחצים, ללא הטירדות והעסקים. "מעין עולם הבא". הויה נצחית! השבת מקרינה על כל ימי השבוע וע"י כך ניתן לחוש גם את "זמן הגאולה" ומימד הנצח שמתגלה באחרית הימים.

"זמן הגאולה" הוא זמן חדש שלא הכרנו. זהו זמן של הופעה נצחית לקראת השבת הקוסמית. בזמן זה מופיעה המלכות הנצחית שמקרינה את נצח ישראל מירושלים.

השבת היא הקודש, הקודש הוא הנצחי, עם ישראל הוא עם הנצח, וארץ ישראל היא ארץ החיים, ארץ הקודש, "והנצח זו ירושלים"!